יום כיפור. לא עוד יום בלוח השנה. זה היום שבו אנחנו מניחים לרגע את כל מה שאנחנו סוחבים כל השנה את הכאב, את הכעס, את הפחדים, את האכזבות, ומעלים את הכול בתפילה. כי יש רגעים שבהם אין לנו שליטה על החיים, אבל יש לנו אמונה.
אמונה שגם אחרי שנה קשה, אפשר לבקש, להתפלל, לתקן ולהתחיל מחדש. ולפעמים, בתוך כל הרעש הזה שכחנו לעצור. ואז מגיע יום אחד. יום של שקט. יום של סליחות.
יום שבו אנחנו עומדים מול עצמנו בלי תירוצים ובלי מסכות.״סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו.” כי סליחה היא לא רק על מה שעשינו.
היא גם ההכרה שאנחנו בני אדם. שאנחנו טועים. ושעדיין תמיד יש דרך לתקן. להודות על הטוב, לבקש סליחה ממי שפגענו בו, לסלוח למי שפגע בנו.
