ויש רגעים שבהם, גם בלי לדעת בדיוק מה מחכה לנו בדרך, צריך פשוט להתחיל ללכת. אולי לא תמיד נוכל לשלוט במה שיקרה, אבל תמיד יש לנו בחירה איך לפגוש את הצעד הבא. ״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ״ (דברים ל׳, י״ד).
״ניצבים״ ו״וילך״ יחד הם בעיניי תזכורת לאיזון שבין שורשים לתנועה, בין לעצור ולהקשיב לבין האומץ להתקדם. ובימים שבהם כל כך קל לראות את מה שמפריד בינינו, אולי זה מסר שיכול לחבר את כולנו: כל אחד מאיתנו נמצא במסע אחר, אבל כולנו רוצים למצוא את הדרך קדימה.
