תובנה מוארת: פרשת השבוע מביאה איתה את נושא הברכה והקללה, ומתוך כך עלתה בי השאלה: האם אלו שני כוחות הנלחמים זה בזה? ואולי הברכה והקללה אינן שני כוחות מנוגדים, אלא שתי דרכי התבוננות על אותה מציאות.
הנפש הבהמית ממהרת לסמן מה טוב ומה רע, מה נעים ומה כואב, וכך מנסה להגן עלינו. אך החיים מתגלים גם מעבר למה שנראה ברגע הזה.
הפרשה מזכירה לנו שלא תמיד אנחנו רואים את התמונה השלמה. לעיתים מה שנראה כקללה הוא חלק מדרך רחבה יותר, שעדיין איננו מסוגלים לראות את הברכה הטמונה בה. אולי הבחירה העמוקה אינה בין קללה לברכה, אלא ההבנה שכל הכוחות המתקיימים הם חלק מההרמוניה של הבריאה והכוח טמון בכל אחד מאיתנו להפוך את הברכה הסמויה לגלויה.
