ערב שמחת תורה תשפ"א

על ידי מעשים חיצוניים אנו מעוררים את השמחה ואת החוויה הפנימית שבתוכינו,
לכן יש מצווה מיוחדת כאשר רוקדים במחולות להביט לצד המעגל
ולמשוך לתוכו את אותם שעומדים ומסתכלים ומכל סיבה שהיא לא נכנסים למעגל.
ההבנה הפשוטה שאי אפשר להיות שמחים שמחה שלמה ומלאה כשהאחר אינו שמח.
ערב שבועות ופרשת נשא תש"פ

כשמדובר בטרור או במלחמות – אנחנו מצטיינים בסולידריות.
גם מול משבר הקורונה הראינו ערבות הדדית.
יש דוגמאות רבות לכך שאויב חיצוני מגביר אצלנו את תחושת האחדות,
וזה חשוב.
אבל מעמד הר סיני בישר על מהפכה.
פרשת בהר בחוקתי תש"פ

הרעיון של השמיטה יכול ללמד אותנו הרבה
על עצמנו ועל החשיבות של ארגון מחדש ומנוחה אחרי עבודה מאומצת וארוכה.
אחרי שעבדנו את אדמתנו בתחומים שונים בחיינו ופעלנו ברובד הפיסי בהתמדה, כדאי לעצור ולמלא מחדש גם את הרובד הרוחני, הרגשי והמנטאלי.
שביעי של פסח תש"פ

במקרים אחרים, אנו זקוקים לאירוע שיטלטל אותנו על מנת שיגרום
לנו לעשות שינוי משמעותי בחיינו. לרוב, בלי מכה או פעולה שמזעזעת
את שגרת יומנו אנו מתקשים לצאת מאזור הנוחות שלנו.
ערב פסח תש"פ

חשוב שנזכור שלכל דבר יש משמעות ובכל "ליל" יש סדר.
השנה נשאל עוד שאלה אחת שלמה נשתנה?
והיה ונענה שבזכות הימים המיוחדים הללו אנו מגשימים ערכים כמו משפחתיות, צניעות, סבלנות ונתינה, נוכל לומר, דהיינו.
פרשת צו תש"פ

אנחנו עוד נצא מזה בבריאות ובקדושה כמו שהכוהנים
יצאו לשמחת חנוכת המשכן ביום השמיני.
ואפילו לפני. בתקווה, שגם אחרי הקורונה נשמור על אחדות וקירבה אמן.
חול המועד סוכות תש"פ

אברהם אבינו ידע לאהוב ולארח ולהכיל,
אבל כשהחברה התנגדה לדרך שלו – הוא ידע לסלול דרך עצמאית של אמונה.
לכבד את האחר אין משמעו לוותר על ערכיך.
האיזון הזה בין הכלליות לבין הייחודיות הוא משימה קשה מאוד.
או אולי צריך לומר, בלשונו של רבי נחמן: גשר צר מאוד. לזכרו.
פרשת ויקהל תשע"ט

מהפרשה ניתן ללמוד שבכל ענייני החומר והמרדף אחר פרנסה
עלינו להשקיע רק את ׳יגע כפנו׳- החיצוניות. ואילו את הראש והנשמה צריכים אנו לשמור פנויים לדברים האמיתיים, לדברים החשובים באמת.
חול המועד סוכות תשע"ט

פעם בתקופה, אדם מרגיש כמו סוכה.
עמודי חייו מתערערים,
קירות ליבו פגיעים ופרוצים.
משב רוח קלילה,
נראית כמו סערה איומה.
ערב סוכות תשע"ח

סוכות הוא חג של קירבה, אחדות וסולידריות חברתית – אנחנו מזמינים
בלב שלם ובכוונה אמיתית כל אחד ואחד להיכנס ולהתארח אצלנו,
לא במטרה לנקר עיניים על הסוכה המפוארת שלנו כי זו רק סוכה ולא במטרה לחנך אותו, אלא לסעוד ולהתחבר.