זהו יום של קילוף הקליפות והסרת המסכות,
יום של הסכמה להיות גלויה לגמרי, להתבונן במערומי נפשי,
במקומות שאני מחביאה כל כך טוב כל השנה,
במקומות שאני לא ממש מודה, במקומות שאני לא תמיד אוהבת,
במקומות שאני נאחזת ולא עוזבת.

להתבונן בהם ולהודות. כזאת אני: לפעמים חלשה, לפעמים בודדה,
לפעמים דורשת, לפעמים נזקקת, לפעמים לא יודעת כלום,
לפעמים חושבת שיודעת הכי טוב.
כזאת אני ואלה החטאים שחטאתי: בדיבור פה, בהרהור לב,
בזדון ובשגגה, בזלזול, בטיפשות, ביצר הרע.

הנה אני, כזאת אני, תוכי כברי, הנני.
התשמע קולי? התקבל אותי? התסלח לי?
מאחלת לנו שיהיה זה יום של התקרבות גדולה וסליחה גדולה,
שתתקבלנה תפילותינו, שישמע קולנו ושנרגיש ולו לרגע, את הקדושה נחה עלינו.

שנה טובה וחתימה טובה.
סיגל גריבי- המשקיף והמשתקף