עוד קודם ציווי שמירת שבת, אומרת התורה את המילים ׳ששת ימים תעשה מלאכה׳.
המילה ׳תעשה׳ מבטאת מצב של עשיה כזו שלא לוקחת את כל מהות האדם ומשאירה פניות נפשית.

בשבת לעומת זאת צריך האדם להיות שקוע כל כולו-׳קודש יהיה לכם׳.
התורה מלמדת אותנו כאן השקפה נכונה, מאוזנת ובריאה בחיינו.
בעולם המערבי אנו עסוקים במרדף אינסופי אחרי קריירה וכסף ובמובן דק אפשר
למצוא סוג של עבודה זרה, אנו משקיעים את כל כוחנו בו ובקושי מצליחים למצוא
זמן וכח לדברים החשובים באמת.

מהפרשה ניתן ללמוד שבכל ענייני החומר והמרדף אחר פרנסה
עלינו להשקיע רק את ׳יגע כפנו׳- החיצוניות. ואילו את הראש והנשמה צריכים
אנו לשמור פנויים לדברים האמיתיים, לדברים החשובים באמת.

ההכרה כי העבודה, הכסף ושאר ענייני החול הם רק אמצעי לדבר האמיתי- ההשקעה במשפחה,
באישיות ובנשמה -היא זו המובילה למשקל מאוזן בין חומר לרוח ומאפשרת חיים בריאים ושמחים באמת.

שרי כהן