בפרשת שמיני על שם היום השמיני היום שבו חונכים את המשכן.
משכן השם עומד על תילו, והעם מצפה בדריכות שאהרן ובניו יתחילו עם עבודת הקרבנות.
ברגע המתאים, ביקש משה מאהרן להתקרב אל המזבח ולהתחיל בעבודה,
התורה מדגישה, שאהרן לא ניגש אל המזבח מדעת עצמו,
אלא רק לאחר שמשה הורה לו "קרב אל המזבח".

מדוע אהרן לא ניגש מעצמו להתחיל בעבודה? אומר רש"י בפרשתנו:
"שהיה אהרן בוש וירא לגשת, אמר לו משה– למה אתה בוש,
לכך נבחרת". כשמשה רואה שאהרן מתבייש מלגשת אל הקודש פנימה,
הוא אומר לו שעצם הבושה שלו – היא הסיבה שבגללה נבחר לשרת בבית השם.

מדוע? משום שאם אדם אינו מתבייש, הוא בעצם גאוותן וזה לכשעצמו
סיבה וסימן שהוא לא ראוי לשרת בבית השם.
אולם כשאדם בוש מעצמו, זהו סימן שהוא חושב שהוא לא ראוי לתפקיד
חשוב זה, וזה לכשעצמו סיבה לבחירתו.

רק כך הוא יכול לעשות את העבודה – נקי מכל טיפה של אגו
מקוה שגם המנהיגים שלנו בימים אלו ידעו לנהוג כך!

יסכה חיימוב- אשת חינוך, מאמנת אישית, יועצת ארגונית