בפרשת יתרו נאמר כי יתרו שמע וכל האומות שמעו, אך רק יתרו בא.
מפה אנו למדים על מהות השמיעה… כל אחד מאיתנו שומע אינספור דברים,
יש דברים שמכווצים אותנו, יש דברים שגורמים לנו לחייך,
יש דברים שאנחנו שומעים אך לא באמת שומעים זה עובר לנו ליד האוזן…
יש דברים שאנו שומעים והם הולכים איתנו שנים…אפילו גילגולים….

אך מפרשת יתרו ניתן ללמוד שהחשוב הוא לא מה אנחנו שומעים
אלא הפעולה שאנחנו מבצעים אחרי השמיעה.
ויתרו בשונה מכל האומות שמע ובא…שמע והבין…
אנשים ישמעו את אותו הדבר האחד ישמע והדברים יעברו לו ליד האוזן…
והשני ישמע ויקח את זה להתבוננות, למידה, חקירה…

מה אתם עושים עם מה שאתם שומעים?
ולאיזו שמיעה אתם נותנים מקום בחייכם
לשמיעה שגורמת לכם להרגיש חוסר ביטחון,
ערעור, לשון הרע, התעסקות באין ועוד…
או לשמיעה שבאה לעזור לכם להתבונן פנימה,
לחבר אותכם אל הרבדים העמוקים ולשמוע את היש בחיינו?

יתרו בחר לבוא ובכך שינה דברים בחייו…
רק לשמוע לא מספיק על מנת ליצור שינוי בחייכם צריך גם לעשות!

שבת שלום ממני באהבה

מירה הקר- הדרך להקשבה מתחילה מב