"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה"
(שמות פרק ו’ פס ט') מה אנו לומדים מפסוק זה?

כאשר אנו מדברים ולא מקשיבים לנו אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה זה קורה?
למה הם לא הקשיבו לנו -אנו רואים זאת בצורה חזקה אצל ילדים הפסוק מלמד אותנו
שהסיבה שבדרך כלל מישהו לא מקשיב לנו, זה לא בגללנו…אלא בגללו.

אנו קוראים כאן שהסיבה שעם ישראל לא הקשיבו למשה בגלל שהיה להם קשה
"מקוצר רוח ומעבודה קשה" כאשר מישהו לא מקשיב לנו אם נזכור,
לשאול למה? מה יש לו? מה גורם לו לא להקשיב לנו?

דבר ראשון לא נכעס,
כי נבין שזה אצלו וברגע שנבין שזה אצלו נצליח לראות את הקושי שלו ונצליח
לעזור לו בלי "לקחת ללב" ולהעלב. וכך הרווח כפול גם "לא נפגענו"
וגם הכלנו את הקושי של האחר.

יסכה חיימוב
אשת חינוך, מאמנת אישית, יועצת ארגונית