הפרשה נפתחת בהדלקת מנורת המשכן, שתהיה דולקת תמיד.
אני אוהבת לדמות את המנורה לנפש האדם ולנשמתו.

ככל שאנו מלאים יותר בביטחון עצמי, באמונה בעצמנו ובשמחה,
כך ה'כלי' שלנו גדול יותר, מאיר יותר, מכיל יותר– יצירה,
קבלה של האחר והגשמה עצמית.

זה מאפשר לנו להתמודד עם אתגרי החיים שאנו ניצבים בפניהם ביתר קלות,
יצירתיות ואורך רוח.

אחד מהנושאים החשובים ביותר בפרשה הוא נושא הזמן או זמן ההמתנה.
פעמים רבות כשאנו מצפים למשהו, אך איננו רואים תוצאות מידיות,
מתמוססת לה האמונה, אם בעצמנו, אם בהגשמת הדבר לו ציפינו,
ואז– נוטים לוותר.

אולם חשוב לדעת שגם לחנייה (פיזית או תודעתית) יש תפקיד חשוב בחיים.
לעתים זמן ההמתנה הוא זמן חשוב ביותר– ללמידה, להבשלה, לקבלה;
וכשנגיע לרגע שבו אנו מוכנים לשינוי, לתזוזה, למסע חיינו, ננחל הצלחה.

שבת שלום שלכם,

הילה סידי
מייסדת simpleasme.com