"…הנה עם יצא ממצרים, הנה כיסה את עין הארץ…"
המצרים, הם המקום הצר, בו אנו לא מאמינים בעצמנו, בו "המיכל"
שלנו קטן מלהכיל את כל השפע שמזומן לנו מעל.
כמו כן "המצרים" הללו, הן המחשבות הגורמות לנו לרגשות של פחד,
קנאה, שנאה וכדומה, שיש להן ביטוי בגוף, שכאילו מתכווץ, נהיה צר.
נכון, לא קל לצאת ממצרים. המחשבות והאמונות הן עקשניות. וכמו עם כל ילד עקשן,
אין לרצות להפטר מהן בכוח, אלא דווקא לקבל כל רגש בהבנה ובסליחה, ואז יש
סיכוי טוב שהמחשבות האלו ירפו ולו רק לרגע.
כשנצא מהמצרים ונפתח את ה"מיכל" שלנו, נאפשר לשפע המזומן לנו להכנס,
למלא אותנו ללא הגבלה וכמאמר הפסוק לכסות "את עין הארץ".
נחמה טייכטל – סבתא בישלה שיחה