תובנה מוארת - פרשת דברים - שמרית אלבז
פרשת דברים תשפ״ג

לא משנה איך התחלת – משנה איך תסיים!
בתחילת דרכו של משה כשנתבקש להיות השליח של עם ישראל
הוא לא היה מעוניין לקבל את התפקיד בטענה "לא איש דברים אנוכי כי
כבד פה וכבד לשון אנוכי", החיסרון שלו גרם לו להרגיש שהוא אינו מסוגל
לעמוד בתפקיד הגדול, שליחותו מסתיימת בפרשת דברים שם הוא נושא
נאום ארוך ומשמעותי בפני כל העם.

זה אותו האיש שהצהיר שהוא אינו איש דברים? במעמד קבלת התורה נאמר
שכולם נרפאו מהמומים והמגבלויות שלהם וזה בהחלט תשובה אפשרית,
אבל בואו נתבונן במסע ובתהליך שעבר משה, בעבודה קשה והרבה
יגיעה הוא הצליח לפתח ביטחון עצמי, לחזק את החולשות שלו ולהשתפר.

זה נותן המון תקוה ודוגמא לכולנו שתמיד אפשר להשתפר ולהתעלות מעל המגבלויות שלנו,
בנוסף כשיש משמעות והרגשת שליחות לעשייה זה נותן כוח להתגבר על כל קושי.

שנזכה לעבור תהליכים של התפתחות, צמיחה ופריצת הגבולות של עצמינו בהמון אמונה וחיבור,
בדיוק כמו משה רבינו.

שימרית אלבז

שיתוף:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרשות קודמות:

בהר בחוקותי

כותבת אורחת

תשפו

כותבת אורחת

תשפו

אחרי מות קדושים

כותבת אורחת

תשפו

תזריע מצורע

שיפי

תשפו

שמיני

לימור אוחיון

תשפו

שביעי של פסח

רוני קלבו בר עוז

תשפו