פרשתנו עוסקת בחוק שאינו מובן בתורה;
אדם שנגע במת או שהה באוהל מקורה עם מת,
נטמא בטומאת מת. הוא נאסר בכניסה לבית המקדש
והקרבת קורבנות ובנוסף הופך להיות ״נַשַא״ של הטומאה.

כדי להיטהר, עליו לעבור הליך הזאת מי חטאת
במקדש על ידי הכהנים. בסיום התהליך, הכהנים
הופכים להיות טמאים וצריכים טבילה במקווה.

איפה הצדק? איך מים שמטהרים אחד,
הופכים להיות מטמאים עבור אחר?

התורה מלמדת אותנו כאן יסוד מהותי
בעולם הטיפול והליווי. כדי להציל טובע בים
הגדול, צריך להסתכן ולקפוץ למים העמוקים.
כדי להציל אדם ששקע בטומאה רוחנית ונפל
לתוך תקופה ירודה, אי אפשר לעשות זאת מבחוץ
ע"י נתינת עצות. עליך להתלכלך בתוך הסבל ולכאוב
אתו ביחד.

רחלי רוזן

כתב יד ״שבת שלום״: הוא כתב ידה של אוריה ויטמן ריקרדו ז״ל שנרצחה ב 7.10 וזה הודות למיזם המרגש ״אות חיים״