תובנה מוארת: פסח הוא לא רק אירוע היסטורי. הוא לא רק חג של פעם, של אבותינו, של ניסים שקרו אז.
יציאת מצרים היא סיפור שקורה בתוכנו כל יום, בכל רגע שבו אנחנו שוברים מחסום, יוצאים מהמקום הצר אל המרחב, מתגברים על פחד ומעזים לחלום רחוק יותר.
מצרים בלשון הקודש היא מיצר, מקום צר, דוחק, פיזי או נפשי. לכל אחד יש מצרים משלו. מחשבה שמקטינה אותנו, אמונה שמגבילה, הרגל שמונע לגדול. דווקא כשנדמה שהים חסום לפנינו, מתגלה הנס, כשאנחנו צועדים קדימה, בלי לדעת איך, אבל באמונה שלמה שמשהו ייפתח. בני ישראל לא יצאו כי הדלת הייתה פתוחה.
הם יצאו כי האמינו שהדרך קיימת, גם כשהיא לא נראתה בעין. וזו החירות האמיתית, החופש לדעת שאיננו כבולים לעבר, לבחור אחרת ולא להישאר במקום כואב או מוכר.
החירות היא להאמין שטוב גדול מחכה לנו מעבר לים סוף הפרטי השנה, כשאתם מסבים לשולחן הסדר, תשאלו את עצמכם: ממה אתם רוצה להשתחרר?
איזו דרך חדשה אתם מוכנים להעז ולצעוד בה?
רונית מרום – אדריכלות ועיצוב פנים יו״ר קבוצת דרך הלב