אנחנו צריכים לחבר בין האידיאלים לעשייה, בין המחשבה למעשה.
מאוד נוח להאמין בכל הרעיונות ודרכי הפעולה החיוביות
השאלה הגדולה היא עד כמה אנחנו מוכנים להשקיע בשביל
לתרגם אותם למעשים.
זה ידרוש מאתנו הרבה הקרבה, אבל בלי העשייה בפועל
אין לכל אותם אמיתות נעימות שום ערך.
מוסר ההשכל של פרשת "ואתחנן" הוא פשוט מאוד:
חייב להתקיים קשר הרמוני בין המחשבה לעשייה!
מי שישכיל לשלב בין השניים יזכה לשלמות
