רגע לפני כניסת בני ישראל לארץ, משה שולח שליחים למלך אדום
שיבקשו להיכנס דרך ארץ אדום המלך עונה להם: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי (רמז לרמזור).
העם מבין שעכשיו הם צריכים לעשות את כל הסיבוב והם מתמרמרים על כך,
המרמור גובר שמרים מתה ואיתה אספקת המים הנסית הקבועה
והם בצער גדול (מת-מר-מרים). בתגובה הם קיבלו מתקפת נחשים ושרפים.

הנחש, הבריאה הראשונה שדיבר לשון הרע,
פגע בנו בלשונו הארסית. כך גם בני ישראל דיברו רע על ה' ועל מנהיגם,
בשל כך הם נענשים מידה כנגד מידה.

דרך הריפוי שמורה להם האל מאוד מעניינת:
משה מתבקש לעשות נחש נחושת ולשים אותו על נס,
הנחש, אותו אנחנו מכירים כסמל הרפואה,
הוא גם המכה וגם התרופה. גם ברפואה סוד זה ידוע ומיושם ברקיחת התרופה.

המכות שאנחנו מקבלים בעצם מאפשרות לנו ריפוי. תלוי איך מתבוננים.
אם מביטים למעלה על הנס ומבינים שזה לא הנחש,
זה מי שיצר אותו. וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה? אֶלָּא,
בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה (אל הנס בחייהם)
וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, (מבטלים את האגו והרצון
לקבל רק לעצמנו) הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים
(מסכת ראש השנה ,א,ד)

שרי נשיקה לנשמה