מלאכת ההתקרבות מצריכה שחרור של כל הדברים המרחיקים:
הידיעות הקודמות, הדעות הקדומות, הצורך בשליטה,
הפחד, העקשנות, השיפוטיות והביקורתיות.

כל אלה לא מאפשרים לשמוע ולהבין.
התקרבות מבקשת מקום חדש, נקי, טהור.
מקום המאפשר להיפתח ולהיות מי שאני בלי חשש,
מקום המאפשר הקשבה מיוחדת. כך הדבר בין אנשים.

פרשת תצוה מלמדת אותי שכדי להתקרב,
כדי להתחבר, צריך התכוונות מיוחדת. אולי כבר לא צריך
ללבוש מלבוש חיצוני מיוחד אך צריך ללבוש מלבוש פנימי:
של רצון, של הסכמה, של התחדשות. זוהי מלאכה של חוכמת הלב,
מלאכה אישית. בתחילתו של חודש אדר, חודש השמחה והנתינה.

בתקווה שתימצא לנו הדרך להתקרבות, לאחדות,
להרחבת הלב וליצירת המשכן הפנימי.

סיגל גריבי – המשקיף והמשתקף