רוב התקשורת בין אנשים נעשית באמצעות דיבור.
לדיבור יש כוח רב ולכן צריך מאוד להיזהר ולחשוב מה לומר,
וגם באיזה אופן.

קשה לדבר עִם מי שאינו רוצה לשמוע.
לא פשוט לדַבֵר לאדם עיקש, זה מרגיש לעִתִים כמו "לדַבֵר אל הקיר".

קשה לדַבֵר עִם מישהו תוקפני, שרוצה שהדברים ייעשו רק לפי רצונו כפרעה.
אך לעתים יש צורך לעשות זאת.

ניתן ללמוד מהשיחות עם פרעה, כיצד להתמודד ולדבר
גם כאשר השיחה לא נוחה. רצוי ש: *נאמר מלים טובות, מעודדות ומחזקות.
*גם כאשר יש צורך לומר דברים קשים, נדבר באופן ברור ובנימוס.
לא בצעקות, בהתלהמות ובתוספת מלים לא יפות.
*נביע את דעתנו ויאזינו לנו. אף אנו נאפשר לזולת להביע את
דעתו ונקשיב לו. גם אם אנו חלוקים בדעותינו. *נאמר את הראוי להיאמר,
במילים ובאופן המתאים לאדם אִתו אנו מדַברים.
* נָשׂים "יד לַפֶה" ולא נאמר את מה שלא נחוץ ולא ראוי.
*נגיד את שמציק ולא נשמור זאת בלבנו,
מתוך מחשבה שגויה שינחשו את מחשבותינו מבלי שנאמר אותן.
*נדבר ונעסוק בדברים שבקדושה, ונלַמֵד את המסורת מִדור לדור ב"פֶה – שׂח".

עדנה ויג ׁ(C) "הרגשה בפרשה".