נאמר לאהרון הכהן "בהעלֹתך את הנרות" (במדבר ח',2),
אך מילים אלו מופנות גם אלינו.

עלינו להתעלות ולהגיע למצב של
"ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי (עָם) קדוש" (שמות י"ט,6).

כיצד נבצעַ זאת? כל אדם הוא כמו נר ועליו לעלות ולהתקדם בכל יום.
בנוסף להתקדמות האישית ניתן להעלות אנשים נוספים ולהרבות אור,
בעזרת מלים טובות. בכוֹחָן להעלות את האדם, לחזקו ולרומם את מצב רוחו.
לתת לו א"ב – אמונה וביטחון בעצמו וביכולותיו,
כך שיאמין שהוא מסוגל. לעתים הוא זקוק לסיוע כלשהו.

באפשרותנו להאיר לו כנר, להושיט את העזרה הנחוצה לו.
הנר שלנו לא יפסיד, אלא ימשיך לדלוק ולהפיץ אור,
אך נר נוסף יידלק ויוכל גם הוא לתת מאורו ולהדליק עוד נרות.

צריך לנהוג כפי שעשה אהרן הכהן בעת העלותו את הנרות במנורה.
לאחר ההדלקה לא עזב מיד את המקום,
אלא בדק האם כל נר דולק כראוי, כי הנר עלול להיכבות.
חשוב לתת תחושה שנבוא לעזרה ככל שיהיה צורך.
כך נוכל להגיע למצב בו כל עם ישראל יהיה כנאמר בהפטרת השבוע (זכריה ד',2): "מנורת זהב כולה".

עדנה ויג (c) "הרגשה בפרשה"