הפרשה פותחת בעניין העלאת הנרות במנורה.
לא בציווי של ההדלקה, ולא בבניה שלה אלא בהנחיה מה לעשות בשעת הדלקת הנרות.

מפה אנחנו לומדים שהמנורה כבר בנויה בתוכנו ובאנו לעולם על מנת להנחות (מלשון להנכיח) את הנר- האור שבתוכנו. הכל כבר קיים, עלינו להניח את האור שלנו ביום יום- במעשים, במחשבות. עלינו לשאול את עצמנו איך אנחנו יכולים להנחות את דרכנו מתוך כוונת הלב להיות הנרות שמאירים.

לפי הכתובים כמו בעולמות העליונים, כך גם בעולמות התחתונים- עלינו להנכיח ולהנחות את התודעה להתאחד עם המנורה הרוחנית, הנשמתית.

בשם הפרשה יש את המילה להעלות. רק ביחד זה עובד.
בואו נקח על עצמנו להעלות ביחד את הנרות כל אחד ב"מנורה" שלו…
ונכוון להאיר את המנורה הקולקטיבית היקומית.

המנורה שלמה בזכות כל חלקיה, לכן אל תוותרו על החלק שלכם.

מירה הקר- דולה ללידה מחודשת של תודעה.