תובנה מוארת - פרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן תשע"ח

"אני מתחנן לפניך ש"…האם אתה מסוגל לומר מלים אלו?
כיצד תשלים את המשפט? האם מישהו התחנן אליך פעם?
כיצד הגבת? מה חשת?

יש אנשים שאינם מתחננים, מתוך מחשבה: "מה פתאום שאתחנן"?!
נִראה לאדם שהוא משדר חולשה אם הוא מתחנן.

יש מקרים בהם אדם מתחנן לאדם אחר.
לעתים הורה אומר לילדו: "אני מתחנן ש"… למשל: שלא תעלה על "טרמפ",
שלא תסתובב בחברת החבר'ה האלה.
לעתים המנהל, המחנך אומר לתלמידיו בשיחה לפני היציאה לחופש
אותם המשפטים כמו ההורים: "אני מבקש מכם ש… אני ממש מתחנן ש…"
וכאשר הוא אומר שהוא ממש מתחנן, מבינים התלמידים וכל האנשים
שנמצאים באותה שיחה, שהדבר מאוד חשוב לו.

יש הבדל גדול בין תחנונים לבן אדם, שלא תמיד יכול או רוצה להבין
ולא תמיד יכול או רוצה לעזור לבין דיבור בתחנונים עם ה'
שאכפת לו מכל אדם והוא יכול לעזור בכל דבר.

משה הבין שעליו להתחנן ל-ה' כדי להיכנס לארץ כנען. בתחנוניו לימד שיש
דברים שחשוב מאוד להתחנן עבורם ולא להתבייש בכך.

עדנה ויג (c) "הרגשה בפרשה"

שיתוף:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרשות קודמות:

בהר בחוקותי

כותבת אורחת

תשפו

כותבת אורחת

תשפו

אחרי מות קדושים

כותבת אורחת

תשפו

תזריע מצורע

שיפי

תשפו

שמיני

לימור אוחיון

תשפו

שביעי של פסח

רוני קלבו בר עוז

תשפו