בפרשת וישב מתואר התהליך שעבר יוסף, מהילד הנבחר והאהוב ביותר,
לעבד ואז לשבוי, בלי אחים ובלי אבא ומתוך החושך הכי גדול בחייו,
דווקא משם צומח אור גדול, בסוף התהליך הוא הופך לאדם מכובד, גדול ומשפיע,
עשיר וזוכה לחיות עם משפחתו חזרה.

לפעמים כדי לקבל אור גדול צריך לעבור דרך מסדרון ארוך של חושך,
ויוסף לא התייאש, לא איבד את הערכים והאמונה שלו,
הוא לא ישב וחשב את מי להאשים במצב ואיך להתנקם באחיו,
הוא פשוט היה עסוק בלגדול ולבחור מתוך הקושי לצמוח,
מתוך החושך לקבל אור, ויותר מזה, איתו גם להאיר לכל הסביבה.

והעניין הזה מתחבר בצורה מדוייקת עם חג חנוכה שבא עלינו לטובה,
להדליק אור מתוך החושך, להיאחז חזק בחיים,
באמונה ולזכור שבסוף כל חושך ממתין אור גדול, ונגיע אליו, גם אם עכשיו הוא נראה רחוק מתמיד.
חג חנוכה שמח ושבת שלום
שמרית אלבז