נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בחג הפסח.
פסח זה חג של אהבה. אביב ופריחה.
אהבה ליקום, לבריאה, לטבע ולמה שעומד מאחוריו.

אווירת האביב מבשמת את המגילה: "כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו".
אביב, התעוררות של הטבע, התעוררות רגשות – ההרגשה הנפלאה של חידוש
החיים שמביא לנו האביב.

לצאת ממחסומי החורף שעטפו אותנו, להתקלף ולאפשר לניצוץ האהבה לחדש
אותנו לקיץ מבורך ולהתעורר ל"חידוש ימינו כקדם".

שיר השירים בקשר בין אוהבים, קשר אמיץ, מיוחד ושונה שאפשר לייחס לו קדושה.
אהבה זו גוברת על מכשולים "כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה" (ח, ו)
הזהירות הרבה שיש לנהוג באהבה, ואיך נכון לעורר אותה, באה לידי ביטוי באחד
הביטויים הפיוטיים הרגישים ביותר המופיע בשיר השירים שלוש פעמים:
"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם
תעוררו את האהבה עד שתחפץ".

האהבה היא המחברת בין בני אדם ועושה אותם טובים יותר, ולרגש האהבה
כוח משל עצמו.

שנזכה לחוות אהבה טהורה כנה ועזה בין אדם לרעהו ללא
מחסומים וללא רתיעה, ושנחוש בקדושה שהיא משפיעה עלינו,
ושנצליח לדלג איתה על המכשולים.

רחל – מובילת קהילת #כולא_לייק בלינקדאין

קרדיט לטקסט ״שבת שלום״ כתב ידו של אריה ריין ז״ל שנפל במלחמת ״חרבות ברזל״ וזה הודות למיזם המרגש ״אות חיים