אחד הפסוקים המשוייכים לסוכות הוא: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את
בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" אחרי השעבוד, ולאחרי יציאת מצרים
בני ישראל יושבים בסוכות, עם ענני הכבוד.

זה מקביל לתקופת הזמן שלנו- מחודש אלול אנו עמלים בתפילות,
תחנונים וסליחות, שמובילים אל ראש השנה ויום הכיפורים,
שהם השיא של עבודת הנפש, ולאחריהם מגיע חג סוכות.

חג שהמצווה בו היא והושבתי- אחרי עמל חשוב לדעת לעצור רגע,
לשבת ולנוח, לא יום אחד, אלא שבעה ימים, בהם הנפש מחוברת לרוח.

רק בסוכה יכולה להתאפשר מנוחת הנפש, הגורמת לשמחה. "כי יצפננו בסכה",
הסוכה ודפנותיה הם חיבוק העוטף אותנו ושמור עלינו, הם גבולות שמגינים עלינו.
וכאשר קיימים גבולות השומרים עלינו ועוטפים אותנו, הנפש יכולה לפרוץ להתרחב ולשמוח.

תקופה זו מגיעה רגע לפני החורף הקר, הגשום, והקודר
שמשפיע על הנפש-ולכן חשוב להתמלא בהמון מנוחה לנפש
שמחוללת שמחה.

בתפילה שימים אלו יהיו עבורנו זמן שמחה
ומנוחה לנפש העטופה והשמורה. חג שמח ושבת שלום.

ענבל בן מאיר – פסיכותרפיסטית באומנות.