הפרשה מלמדת אותי שבחיים יש התמודדויות קשות. יש פרידה ומוות, יש צער וכאב,
יש תקופות של יובש, יש תקופות של רעב, יש תקופות שהמדבר לא נגמר, יש תקופות שהלב נשבר.

גם בתקופות אלו, אולי במיוחד בתקופות אלו, אני מוזמנת לזכור שהפתרון אינו במכה או בייאוש.
הפתרון אינו ברצון להפסיק לחיות. הפתרון נמצא בבקשה, באמירה, בתפילה, בנגיעה אחת רכה.

ברגעים קשים אלו אני נזכרת בדבריו של הנביא ישעיהו: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.
את הכוח, את המים, את הרצון בחיים אפשר לשאוב מהמעיין הפנימי, המעין שיודע שיש ישועה,
המעיין שנמצא מתחת לכאבים כולם. המעיין המפכה תמיד,
שמחכה שנמצא את הדרך אליו דרך השמחה, האהבה, האמונה.

שתהיה שבת שלום,
שבת של נחמה.

סיגל גריבי- המשקיף והמשתקף