יתרו רואה את משה חותנו, שופט את העם מהבוקר עד הערב,
ושואל אותו למעשיו ומדוע עושה זאת לבד? משה מסביר לו שהעם מגיע אליו
לדרוש את ה', למשה מאוד ברורים מעשיו, והשקעתו המרובה בכך, הוא נמצא עמוק בתוך.
אך יתרו רואה את הדברים מבחוץ, ושם הדברים נראים אחרת.

יתרו בעצם שם למשה מראה ואומר לו שהתפקיד שנכנס אליו כבד וגדול ממנו,
ואינו יכול להמשיך כך לבד, משה שומע את הדברים, ובוחר לקבלם ולפעול בהתאם.

לא פעם אנחנו נמצאים בעומסים. גם כאשר אנחנו עסוקים בטוב,
ובטוחים שרק אנחנו יכולים לעשות את זה, ושוקעים לתוכו.
לא רואים משמאלנו ומימיננו, וזקוקים לדמות חיצונית שרואה את הדברים
בפרספקטיבה אחרת, מזום אווט, כמכלול. וכשהיא מופיעה – לפעמים
זה יכול בדמות ילד קטן, או מישהו ממש רחוק, אך הדמות הזו משקפת לנו
את המציאות שנקלענו אליה, שחשוב שנהיה בה בענווה כמו משה.

שנקשיב, נשחרר, ונרפה, ונבין שאנו זקוקים לעזרה ולא יכולים לבד, אחרת נקרוס,
העזרה תהיה גם לנו אבל גם תציל את שאר המציאות והסביבה מלשקוע.

ענבל בן מאיר – תרפיסטית באומנות