השנה אני פותחת את ליבי לבני ישראל המבוהלים והמבולבלים
ומודה להם על שאמרו את אשר על ליבם.
הדברים שאמרו, שתורגמו ע"י אהרון לצורה של עגל מוזהב,
הראו למשה מה העם באמת צריך.

זה דומה למריבה הראשונה הגדולה בין בני זוג.
בני זוג שנשבעו לברית עולם והנה הגיעה חוסר הבנה
מהותית שגרמה למשבר גדול שפוקח עיניים שאחריו היחסים משתנים קצת,
הדברים כבר לא ברורים מאליהם, הדרך המשותפת נראית יותר מורכבת
וכנראה גם יותר אמיתית.

לאחר השבר מגיעה התבהרות. עכשיו אפשר לתת לעם בדיוק
מה שהוא צריך ובזכות המשבר הגדול הזה הברית נכרתת מחדש
ותהליך ההתקרבות נמשך.

השנה הפרשה מלמדת אותי לא לפחד מהמשבר,
לא לפחד מהחיסרון, לא לפחד מהפחד.

סיגל גריבי- המשקיף והמשתקף