תובנה מוארת: הפרשה הקודמת מסתיימת בפתירת החלומות
של יוסף לשני שרי פרעה שפגש בכלא, יוסף פותר
לשר המשקים את החלום ומבקש ממנו שכשיצא
מהכלא יזכיר אותו בפני המלך ויבקש לשחרר אותו
בתמורה, אבל שר המשקים שכח את יוסף ואת
המעשה הטוב שעשה לו.

איזה מתסכל זה!
לעשות טוב ולהרגיש שהוא היה לחינם,
שכנראה לא נקבל תמורה, והכי גרוע
שהטוב שעשינו פשוט נשכח.

פרשת מקץ מתחילה שנתיים אחרי המקרה,
פרעה חולם חלום ומחפש פותר לחלומו
ושר המשקים נזכר ביוסף, מספר לפרעה
עליו ומיד מוציאים את יוסף מהכלא.

תעשה טוב- תקבל טוב, מי שמאמין יודע
שלעשיית הטוב תמיד יש תמורה של טוב,
גם אם האדם שעזרנו לו שוכח את הטוב שעשינו,
המציאות תתגלגל להחזיר לנו טוב בדרך אחרת,
זה יכול לקחת זמן אבל חשוב לזכור
שעשיית טוב מושכת טוב אלינו.

שנזכה לעשות טוב האחד לשני ושנקבל הרבה טוב חזרה

שמרית אלבז

——

כתב יד שמופיע ״ב״ה ושבת שלום״: הוא כתב ידו של רס״ר יובל גבאי ז״ל שנהרג במלחמת ״חרבות ברזל״ וזה הודות למיזם המרגש ״אות חיים״