אנו לא חיים כאן כאנשים יחידים, נפרדים, אלא כולנו מפליגים בספינה אחת וערבים זה לזה.
הבעיה של הזולת היא גם הבעיה שלי.
לכן מדגישה התורה, שאף שנח היה צדיק תמים ונפלא,
אין זאת דמותו של הצדיק הרצויה. צדיק אמיתי הוא לא רק שורד בעצמו,
אלא מחויב אל הסביבה שלו.
הוא לא רק לא לומד מהרשעים, אלא עושה הכול להשפיע עליהם את הטוב שלו.

לפני המבול, נח נקרא בשם "צדיק תמים", אך אחרי המבול,
הוא מתואר בתורה בשם נחות יותר: "ויחל נח איש האדמה".

לעומתו, אצל משה רבנו מוצאים את ההיפך הגמור:
בתחילת דרכו הוא מתואר כ"איש מצרי" ואילו ביום האחרון בעולם,
הוא מתואר בכינוי הנעלה שנאמר אי פעם על אדם: "איש האלוקים".

ללמדנו, שלא מפסידים מהתמסרות לזולת. אדרבה,
כאשר אדם עוסק בנתינה לאחר, הוא הולך ומתעלה, מעלה מעלה.

רחלי רוזן