היום, השביעי של פסח הוא היום בו עפ"י המסורת התרחשה קריעת ים סוף.
קריעת ים סוף היא המאורע שהפריד באופן סופי בין עם ישראל ובין המצרים,
המסע במדבר הוא התחלה של מפגש עם הפחדים שלנו.
זה הזמן להיכנס למים ולהירטב.

כשעושים את הצעד הראשון לתוך ים הפחדים מתגלה היבשה. מתגלָה הדרך.
הדרך החוֹצָה את הפחד, המסלקת אותו, הפותחת פתח במקום שהיה כל כך סוער מפחיד.
אז אפשר לחצות, להתקדם ולהגיע אל הגאולה.
אז במקום המילים הרגילות יוצאות לנו מילות שירה. שירת תודה והתרגשות.

מחר נקרא בבית הכנסת את שירת הים, שירת הודיה והתפעלות אליה
היו שותפים הגברים והנשים ובראשם שני הנביאים: מרים ומשה איזו עוצמה
יש לעם החוצה ביחד את ים הפחדים שלו, איזה כוח זה נותן לחברה לדעת
שהיא מוצאת את דרכה גם בזמנים שנראים בלתי אפשריים.

מאחלת לנו, עם למצוא את הדרך המשותפת בתוך הסערה ולצאת מחוזקים לעולם.

סיגל גריבי – המשקיף והמשתקף