השנה אני לומדת מהפרשה שיעור חשוב על בחירה והחטאה.
כשאני דוחה את התפקיד שקיבלתי, כשאני מתעלמת מהמתנות שחוננתי בהן,
כשאני מואסת במקומי, אני מחטיאה את דרכי.

אם נועדתי ללמד ואני בוחרת לעבוד בהיי-טק- החטאתי את דרכי.
אם נועדתי להנהיג ואני בוחרת לעשות לביתי- החטאתי את דרכי.
אם נועדתי לאהוב ואני בוחרת להסתגר ולהתרחק- החטאתי את דרכי.
כל התרחקות מתפקידי בעולם הזה היא מאבק בעצמי.

כל מאבק נגמר בסבל, כל סבל גורם להתרחקות נוספת,
לסבל נוסף. מתי יסתיים המרדף? כשאבחר בדבש ובחלב,
כשלא ארתע מפני הביצורים,
כשאדע שאני יכול יכולה, כשאוכל להתחבר אל הבחירה האלוהית.

שבת שלום.
סיגל גריבי – המשקיף והמשתקף