התחלנו השבוע פרשה חדשה, ספר חדש.
וכמו כל ספר יש לנו עכשיו את הזדמנות לכתוב את הספר מחדש.
להחליט אילו שמות נכנסים לספר ואילו שמות כבר לא שייכים לסיפור שלנו בחיינו.
לספר החדש לפרק החדש בחייכם.

כמו משה, אנחנו המושעים של עצמנו;
אנחנו יכולים כל פעם מחדש להוציא עצמנו מעבדות לחרות,
ויש לנו זמן עד ט"ו בשבט (תיקון השורשים שלנו), ואף עד חג הפסח,
להוציא עצמנו לגאולה, למשות את עצמנו מכל דבר שאינו משרת אותנו יותר
ולעשות את השינוי.

הפרשה עוסקת גם בבריחת משה לארץ זרה, מדיין.
הוא מעניק לבנו את השם גרשום משום שרצה להזכיר
לעצמו שהוא גר בארץ זרה.

גם אנו לעתים חשים זרים בתוך עצמנו או בתוך הקהילה שאנו חיים בה.
והדרך היחידה להרגיש קרוב לעצמנו היא להשלים עם חיינו וליבנו.
וזה יהיה הרגע שממש ישנה את חיינו.
ותרגישו חרות אהבה ושמחה.
מה שייתן לנו לקפוץ קדימה ולעבור לשלב הבא למקום הבא בחיינו

זכרו ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא הבסיס לעלות כיתה,
וגם "אל תדון את חברך עד שתהיה במקומו"

הילה סידי מייסדת את Simpleasme.com
הסיפור שלך ב-2:22 דק'