פרשת שמות מספרת לנו שהכח היוצר, הממשיך,
כוח החיות שלנו מגיע מהנשים.

לנשים בפרשה יש תפקיד משמעותי בעשיית שינוי.

פועה ושפרה המיילדות לא מקיימות את מצוות פרעה
להרוג את התינוקות, יוכבד ילדה תינוק ומחביאה אותו בביתה,
מרים אחותו שומרת עליו כשהוא מושם בבית הצף- תיבת הגמא,
בת פרעה מצילה את חייו, נותנת לו שֶם ובית בארמון ומגדלת
אותו עד בגרותו. בהמשך הפרשה מצטרפת ציפורה, אשתו של משה
שנותנת לו בית חדש בארץ מדין ויולדת את בניו.

הנשים בפרשה מייצרות אפשרות של חיים, של בית, של מקום
בטוח המאפשר גדילה והתפתחות. עם כל הכבוד לחוקים,
להגבלות, לגזירות שנקבעו אז ולרוב גם היום ע"י גברים,
הנשים בפרשה הן האחראיות על המרחב המאפשר חיים.

סיגל גריבי – המשקיף והמשתקף