הפרשה בה נחנך המשכן. אירוע משמח ומרגש, אליו התכוננו רבות,
אירוע שמסתיים בטרגדיה גדולה, מותם של שני בני אהרון, נדב ואביהוא.
באמצע טקס חניכת המשכן יוצאת אש מהמזבח ושורפת את הבנים.
מה היה חטאם של נדב ואביהוא? לא נאמר לנו במפורש, יש על כך פירושים רבים,
אולי אפשר לסכם ששני הבנים לא פעלו עפ"י מידת הדברים הנכונה.

פרשת שמיני מדברת איתנו על מידת העשיה הנדרשת. לפעמים אנחנו פועלים לא עפ"י המידה.
לפעמים יש הגזמה בעשיה, ברגש או ברצון.

לפעמים אני פועלת בחוסר מידתיות מתוך התשוקה, היצריות, התוקפנות,
ואז התחושה היא שאני נשרפת. לפעמים יש צמצום המידה. העשיה, הרגש
והרצון פועלים מתוך חוסר, עצבות, דיכאון וריקנות, ואז התחושה היא שאני מכובה לגמרי.
כל פעולה שמחוץ למידה מובילה לאיזשהו שבר, גם אם הוא לא נראה בעין החיצונית.

אם אלמד לזהות את היציאה מהמידה, אם אלמד לראות בשבר אפשרות של התחלת חיבור חדש,
אולי אוכל לגלות מחדש את המידה שלי, אולי אוכל לקדש את המשכן שלי.

סיגל גריבי – המשקיף והמשתקף