בפרשת השבוע מסופר על מותם של שני בני אהרון.
כשאהרון שומע זאת הוא שותק – "וידום אהרון".
הדממה של אהרון, בשעתו הקשה, בשיא השראת
השכינה של חנוכת המשכן, היא מופלאה.

היכולת לשתוק, כשבלב סערת רגשות מורכבת,
היא מעלה גדולה.
אהרון מלא בענווה ומבין שיש כאן מהלך אלוקי שגדול ממנו.
מבין שה' מכוון את הכל. וההבנה הזו היא המאפשרת לו להרפות,
לנתב את דרכיו, ולקבל הכל באהבה.

אהרון הכהן לא מתעלם מהרגש, אלא מצליח לשלוט עליו מתוך החלטה וידיעה.
אהרן שותק מתוך אמונה שהדברים שקורים גדולים עליו,
והוא צריך לעכל אותם כדי להתמודד איתם נכון.

אנחנו עוברים תקופה מאתגרת. מלאה בחוסר ודאות.
מי בתחום הרפואי, מי בתחום הכלכלי, מי מעצם השהות הכפויה בבית…
משהו גדול ומופלא מאתנו מתנהל בעולם.
והלוואי שנדע אנחנו והעולם כולו להרפות בענווה מהשליטה
שאנו רגילים בה ולהיות בדממה מתוך הבנה שהכל בשליטה מלמעלה.
ומתוך אמונה שמשהו גדול טוב ומבריא צומח ויצמח בעולם.

שבת שלום ומבורך!
נעמה וצמן