פרשת תרומה מזמינה אותי להיפרד מהביקורת העצמית, משיפוטיות, מההחסרה.
היא מזמינה אותי לראות מה יש בי בשפע, איזה טוב נמצא בי שאני יכולה לתת ממנו ולא יחסר לי.

אנחנו רגילים לתרום כסף, אבל כמו שמפורט בפרשה, יש עוד הרבה צורות לאוצרות שלנו:
לגרום למישהו לחייך זו תרומה של אור, לפתור למישהו בעיה זו תרומה של הקלה, להגיד
מילה טובה זה שווה זהב, לתת למישהו אהבה, חמלה, כבוד, לתת לו מקום, לתת לו שקט,
לתת לו זמן- אלה צורות שונות של חומרי הגלם מהם בנוי הטוב שלנו.

האם נצליח לראות את פני חברנו, האם נדע להיות טובים אל הזולת,
האם נדע להיות נדיבים? אולי אז נרגיש קצת יותר קרובים. לעצמנו, לאחרים.

סיגל גריבי – המשקיף והמשתקף