הפרשה מגלה לנו את מידת האמונה שעלינו לסגל גם כשהספק עולה
ונדמה לנו כי הבורא מנהל את העולם באופן בעייתי. "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב"
אבות אבותינו חוו אתגרים לא פשוטים שקל לאבד בתוכם את האמונה.
ובכל זאת בכל פעם מחדש הם מצאו אותה והיא הייתה להם כעמוד התוך.

ומפה אנו למדים על כוחה של אמונה. האמונה היא לא העדר הספק להפך,
נראה כי החיים מזמינים אותנו להטיל ספק, לשאול, להתבונן והספק הוא
הזדמנות לגילוי של עוד חלקי אמונה.

יחד עם זאת נוכחות הספק צריכה להיעשות מתוך אמונה זה מזכיר לי
שכשהילדים שלי היו כועסים הם לפעמים היו אומרים לי ״אני לא אוהב אותך״
מידת אהבה תלוי אצל הילד במידת השביעות רצון שלו.

ואילו אנחנו ההורים הבוגרים למדנו עם החיים שאהבתינו לילדינו אינה קשורה או תלויה
במעשיהם אלא פשוט נוכחת כעמוד התוך.

כן אפשרי להתאכזב, אפשרי לא להסכים אך זה אינו תנאי לאהבה.
וזה מה שאנחנו לומדים מאבות אבותינו שגם כשהם לא הסכימו עם הבורא
או היו בספק האמונה עמדה איתנה.

באהבה מליבי לליבכם,
מירה הקר – אומנות ההקשבה מנחה לריפוי גוף נפש