הפרשה מלאה בסיפורים גדולים ואירועים דרמטיים,
אבל אם נזיז קצת את התפאורה נוכל לראות שהפרשה מדברת בעיקר על נושא אחד:
רצון האדם. רצון האדם אינו קשור לחוקי הטבע ואינו פועל בהתאם אליהם.

רצון האדם לוקח אותו למקומות חדשים, לתגליות מופלאות וכֵּן גם לחטאים ולעוולות.
שני צדדים של אותו מטבע. אומנם יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו אבל זה אינו נחשב עוון יותר.

יש הכרה אלוהית ברצון האדם. תפקיד האלוהים עכשיו הוא להשגיח,
לכוון וללמד. לא נשארנו לבד. אנחנו מבורכים ביכולת רצון.
הרצון המניע, המקדם, המוביל אותנו לפריצות דרך.

כשהרצון מדויק ונכון, ולא נובע מפחד או מהימנעות,
הוא מבורך והדרך נפתחת לפנינו. כשהרצון הוא רצון לא מאוזן,
עמוס, בדר"כ תגיע ההתערבות האלוהית שתראה לנו שטעינו.
זה לא יהיה נעים, זה יהיה כואב, מתסכל, מפחיד,
אבל אם נקשיב באמת זה יביא אותנו לדיוק גדול.

סיגל גריבי- המשקיף והמשתקף