פרשת השבוע מלמדת אותי על כוחה של המשפחה,
על חיבורה דרך רצון ואמונה בטוב שיגיע,
חיבור המאפשר עמידה בטלטלות החיים, בזמנים קשים וגם בזוועות.
הפרשה גם מלמדת אותי לא לשאוף לאחדות דעים,
להסכמה קולקטיבית, לאיחוד רעיונות.
להיפך, בין העמים, בתוך המדינה וגם במשפחה יש מקום לדעות שונות,
להעדפות שונות, לרצונות שונים.
משפחה היא לא דיקטטורה,
משפחה היא מקום מחבר והריבוי מעשיר את היחיד.
השבת אני מאחלת שנצליח להתחבר אחד לשני מתוך אמונה בחיים,
מתוך ראיית היש, מתוך אהבה ופתיחת הלב גם למי שהוא לא אנחנו,
שלא חושב כמונו, שלא מדבר כמונו.
שנזכור: בסוף המבול נפסק, המים מתייבשים ומופיעה הקשת בענן.
סיגל גריבי – המשקיף והמשתקף
