הפרשה מראה לנו שמנהיגות היא לא רק דבר שמקבלים, היא לאו דווקא מוכתבת מבחוץ.
מנהיגות אמיתית נובעת ממנהיגות פנימית. מידיעה, מהקשבה, מהבנה, מחיבור לאמת פנימית.

הפרשה גורמת לי לחשוב על המנהיגות בחיי.
איפה קיימת בי מנהיגות שכזו. איך היא באה לידי ביטוי, באיזה אופן היא משפיעה על סביבתי?
האם אני מודעת למנהיגה שבי? איך אני משתמשת בה? היא מתפרצת בקנאות? היא רואה למרחוק? היא מודעת לעצמה? האם אני יודעת מתי די, מתי להעביר את ההנהגה לבא בתור? הפרשה מאירה לי את כוחה של ההשפעה שיש ליחיד על הסביבה.

איך אדם אחד יכול להביא את האור שלו לכל כך הרבה אנשים.
לשנות עולמות, להאדיר זכויות. איך ע"י הקשבה אמיתית לעצמי, למה חשוב לי באמת, למה הדבר הנכון לעשות, אפשר ליצור כל כך הרבה טוב בסביבה, לגעת באנשים ולהאיר את חייהם.

סיגל גריבי – המשקיף והמשתקף