לא טוב להיות במחלוקת – אין מנצח ואין מנוצח, כולם מפסידים.
צריך לנסות בדרכים שונות למנוע את המחלוקת, כך שכל אדם ירגיש שהתחשבו בדעתו,
נתנו לו כבוד והקשיבו לדבריו.

חשוב לבעל המחלוקת להתייעץ עם אנשים שהוא סומך עליהם.
כדאי שיהיו אנשי שלום כמו אשת און בן פלת,
שהבינה שעדיף להתרחק ממחרחרי הריב והצילה אותו.
לעתים המקורבים משיאים עצות "אל תהיה פראייר! אל תשתוק לו"!
וכדומה ובכך הם מגבירים את אש המחלוקת –

כאשתו של קורח שלפי האגדה דִרבנה אותו לעמוד כנגד משה. יש לנסות
להבין מה גרם למחלוקת ולחשוב כיצד ניתן ליישב אותה.
אם המחלוקת לא קשורה ישירות בי, אפשר לומר לעצמי: "אין לי חלק במחלוקת, אני לא בעניין",
להתרחק מהמקום באופן פיסי ולא להתערב.

אפשר לנסות לגַשֵר ולפַשֵר בין הצדדים השונים שבמחלוקת,
ולהביא לשלום בין אדם לחברו. גם כיום יש מחלוקות רבות בנושאים שונים,
בין שמאל לימין, בין "דתיים" ל"חילוניים", בין עדות שונות ועוד.

שימוש במלים מתלהמות ואף באלימות מילולית ולעתים גם פיסית.
אפשר להסתדר ביחד.

על כל אחד ואחת לשמור על עצמו ממחלוקת הרסנית.
להשפיע על הסובבים אותו להתנהג כפי שנהגו משה ואהרן בפרשה ובחייהם בכלל.
להשתדל להרבות שלום, כי "שנואה המחלוקת וגדול השלום".

(c) עדנה ויג – "הרגשה בפרשה”.