גם בימים לא פשוטים, יש לנו הזדמנות לעצור לרגע ולהיזכר במה שחשוב באמת. אם נחשוב על קריעת ים סוף כמסע – לא תמיד הדרך ברורה או קלה, אבל הכוח שלנו נמצא באנשים שצועדים איתנו. זה זמן לחיבוקים וחיזוקים, לשיחות טובות ולדאגה הדדית. להיות שם אחד בשביל השנייה, גם בדברים הקטנים.
על פי המסורת, ביום זה מותרת "מלאכת אוכל נפש" בלבד – ואולי יש בזה גם תזכורת פשוטה: לדאוג לעצמנו ולקרובים לנו, גם דרך רגעים של נחמה וחום.
אז בין אם זה מצברייט, מרק עם קניידלעך או כל דבר אחר שמחמם את הלב – קחו לעצמכם את הרגעים האלה. והכי חשוב -חבקו את מי שלצדכם, והמשיכו לבחור בטוב, אחד כלפי השנייה.
