תובנה מוארת: בפרשת "שלח" נשלחים המרגלים לראות את הארץ יחד, הם רואים את הערים הבצורות, רובם חוזרים עם פחד. רק יהושע וכלב מעזים לומר אחרת. הם לא נכנעים למה שרואים, הם בוחרים ברוח מחזקת.

בימים של מציאות עם אי ודאות וקשיים, באותו מקום אנחנו עומדים. בין פחד לאמונה, אל לנו לשנות כוונה. בין רעשי חוץ לקול הפנימי, להמשיך להדהד את הקול השמיימי. לא להיכנע לפחד מהלא נודע, גם אם הוא גורם לנו לרצות לחזור בחזרה. לא תמיד טוב לחזור לאזור הנוחות, ולמנוע מעצמנו צמיחה והתקדמות. לראות את ההזדמנות ולא רק את הסכנה, לבחור בדרך ולהרים את האמונה.

האם נבחר להאמין בטוב, בכוח שלנו, בצדקת הדרך? האם נקשיב לקול הפנימי שאומר בדיוק ולא בערך?

הבחירה של כלב ויהושע, לא שינתה את המציאות, אבל היא שינתה את הסיפור. האם נבחר גם אנחנו, לעשות את החיבור?

לימור אוחיון – העוצמה שבכתיבה
מרצה וכותבת שירים

—-

כתב היד שמופיע ״ב״ה, תובנות מוארות ושבת שלום״: הוא כתב ידה של ניב רביב ז״ל
שנרצחה ב 7 לאוקטובר. הפונט עוצב מתוך כתב ידה במסגרת המיזם המרגש "אות חיים"