תובנה מוארת: אנחנו חיים בתקופה מטלטלת, רועשת, כזו שמרגישה לעיתים כמו אובדן שליטה. אבל דווקא בעוצמת הכאוס מתבהר דבר אחד עמוק: אלה ימי גאולה.
חזון אחרית הימים אינו קורה בשקט, אלא דרך טלטלה שמבקשת מאיתנו להתעורר. כמו בימי משה, הלחץ, הפחד והבלבול אינם סימן לסוף, אלא לקריאה! קריאה פנימית לצאת מההרגל, מההקטנה העצמית, מהאמונה ש״אני לא מספיק/ה״.
משה לא ראה את עצמו ראוי, ובכל זאת נבחר. לא בגלל כוח חיצוני או אגו מנופח, אלא בגלל נכונות להקשיב ולפעול בענווה וצניעות. כך גם אנחנו. כל אחת ואחד מאיתנו נושא תפקיד. לא בהכרח להנהיג המונים, אלא להשפיע על המעגל הקרוב, להאיר דרך, להזכיר שיש כיוון, שיש תקווה. כל אדם חשוב.
