פרשת תזריע מתחילה בפירוט הקורבנות שצריכה להביא היולדת
לאחר ימי טומאתה: קורבן עולה וקורבן חטאת, קורבן אחד להתעלות
וקורבן אחד לכפרה.
ההוראות הללו מקבלות משמעות מיוחדת בפתחו של חודש ניסן,
החודש שבו יצאו אבותינו ממצרים והחודש שבו נולדו בעם ישראל
חלקים חדשים ופרקים חדשים שאנו מצווים לזכור אותם עד היום –
כל היטהרות אמתית או התנקות, צריכה לכלול מחד תהליך של התעלות ומאידך,
תהליך של כפרה.

ניתן למצוא יסודות כאלה גם במשמעויותיו השונים של קורבן הפסח,
אולם ניתן למצוא את היסודות הללו גם בנפש פנימה,
בלב כל אחת ואחד מאתנו, וחשוב לזכור – כפרה איננה באה
תמיד לשם תיקון חטא, אלא היא מסוגלת גם להסיר מצב נמוך,
המפנה מקום להתעלות גבוהה יותר! חודש טוב לכולם!

ירדן פישר