“כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ" הפרשה פותחת במילים כי תצא למלחמה,
מכאן אנו למדים על ההזדמנות שיש לנו.

המילה "מלחמה" לרוב נשמעת כשלילית,
יחד עם זאת עם נעמיק מעבר לדפוסים שהורגלנו אליהם נגלה
כי במילה מלחמה יש שתי אופציות: מלחמה יכולה להפוך למחלה,
או שהיא יכולה להפוך לחמלה.

העניין זה לא במה אנחנו נלחמים אלא מאיזה מקום אנחנו נלחמים?
האם מהמקום של כעס, הרס, קורבנות, אשמה או ממקום של אחריות,
נוכחות, נשימה. הרי "המלחמה" האמיתית היא לא בחוץ,
היא לא מול אדם מסוים או סיטואציה מסוימת כי אז אנחנו הופכים את המלחמה למחלה.

"המלחמה" האמיתית היא בלשחרר את עצמנו מהכבלים של
עצמנו ובכך לא נזדקק למלחמות חיצוניות.
המשפט מרמז לנו על היכולת שלנו לצאת מהדפוסים והאמונות
שטמונים בנו ויוצרים בתוכנו סערה, לפעמים אפילו מתחת לפני השטח.

המילה "אויביך" זה אותם קולות / חלקים שקימים בתוכנו אנחנו
לרוב נלחמים בהם, משתקים אותם. היציאה היא ההבנה שהכל זה אנחנו.
וישנה אפשרות לרקום עם אותם חלקים הרמוניה ושלום.

מירה הקר – דולה אנרגטית