פרשת "בהר סיני" פותחת במצות השמיטה.
"כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם – ושבתה הארץ שבת לה'".

מי מצווה במצוה זו, וכי הארץ יכולה לקבל ציווי?
התשובה היא שפסוק זה מבטא מציאות הכרחית – הארץ מקבלת
אותנו לחיות עליה רק כאשר אנו מקיימים את מצות השמיטה,
שמשמעותה – שנה של התנתקות מעולם המעשה וחיבור רוחני.

שנת השמיטה באה לאזן בין התכלית לחיי המעשה.
בלי תכלית אין לנו משמעות.
לא נבראנו רק בשביל לאכול,
אלא יש לנו יעוד רוחני.

חיי המעשה בששת השנים, בהם אנחנו זורעים וקוצרים
אינם בעלי יכולת עמידה בלי היעד שאליו אנחנו שואפים
והוא השלמות הרוחנית.

הדברים הללו מקבלים משמעות מיוחדת בימינו,
במציאות של מלחמה על הארץ.
ככל שנתחזק בקשר עם העולם הרוחני שלנו,
כך נזכה בארץ הנפלאה שלנו.

נעמה ויצמן – יועצת חינוכית ומנחת הורים