פרשת בחוקתי מציגה שורה של אסונות כתוצר של ה"בחירה"
שלא ללכת בדרך האמונה הדתית.

האם זו אכן בחירה? האם זה לא יותר כפייה מבחירה?
מצד אחד, ניתן בקלות לתאר זאת ככפייה.

התפיסה הפילוסופית המקובלת היא שרק אם אנו חופשיים לבחור
אנו למעשה אחראים למה שנגזר מכך.

לכל מעשה יש השלכות, וזה לגמרי לא משנה מה הוביל
למעשה- בחירה או כפייה.

אמנם תובנה זו היא מעט פסימית, אבל יש בה גם מסר חשוב:
כאשר אנו מעוניינים לעסוק במה שיש בפנינו ומה שהוביל לכך,
אל לנו לחפש מי אשם – האחריות לעתיד היא תמיד רק עלינו.

שני בן טולילה, מיכל אסרס, תהילה עטאר וטליה שמעוני