בלק, מלך מואב, חושש מישראל המתקרבים לארצו,
ושולח שליחים לבלעם בן בעור שיבוא לקלל את ישראל.

בלק לא מבקש מבלעם לברך את עצמו ואת עמו, אלא לקלל את האחר.
הוא לא מבקש הצלחה לעמו אלא כישלון לישראל, לא מילים טובות אלא השמצות.

לאחר התערבות ניסית בלעם מגיע לבלק, ומפיו יוצאים רק דברי ברכה לישראל.

הפרשה מזכירה לנו את הכוח האדיר שיש למילים שלנו.
באמצעות כוח הדיבור שלנו אפשר לברוא מציאות של ממש.

פרשת בלק מזמינה אותנו לעצור ולשקול את המילים שלנו,
להקשיב לקול הפנימי שלנו והחשוב מכל למצוא את ההצלחה
שלנו מבלי לפגוע ולייחל לכישלון הזולת.

אחת הברכות המפורסמות של בלעם אף נכנסה לסידור התפילה שלנו:
"מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" להזכיר לנו שכל
קללה יכולה להפוך לברכה לדורות. שנזכה לדיבור טוב,
דיבור של אמת, חיבור והשפעה.

אורלי גליה קדם – פשוט להתחבר