נזכור ולא נשכח, יזכור- ועוד ביטויים שאנחנו מכירים מהשנים האחרונות של עם ישראל,
שמבקשים מאיתנו להשאיר בזכרון חוויות לא פשוטות שעברנו.

מסתבר שמקור הבקשה הזו הוא אפילו קדום יותר, פרשת זכור מחזירה
אותנו לתקופה שבה בני ישראל יצאו ממצרים ועמלק נלחם בהם, נאמר להם
"זכור את אשר עשה לך עמלק" ומה יש בזיכרון שכ"כ חשוב לנו מאז ועד עכשיו?

עמלק שם לו למטרה להשכיח את התורה מישראל ולנתק אותם מהייחודיות שלהם,
כששוכחים את זה אפשר בקלות להיכנס לתרדמת, לשכוח מי האויב ומה כוונתו
ומשם הדרך לנפילה ולאבדון קלה.

עם ישראל הוא עם הנצח שקיים בצורה פלאית 3,300 שנים, אחד ממרכיבי
הקיום וההישרדות שלו הוא הזכרון הלאומי הרוחני, זכרון אירועי האומה המשמעותיים,
זכרון זהותנו הייחודית וייעודנו הלאומי.

אז בואו נזכור, במיוחד השבת, ותמיד…
מוקדש להשבת החטופים בשלום מי יתן וחטיפתם תישאר רק זכרון

שמרית אלבז