פרשת וישלח היא פרשת השיבה והישיבה. יעקב סוגר מעגל.
הוא שב לארץ ממנה ברח בפחדו מאחיו מבורך בברכה לא לו, ומתיישב בה.

כדי לסגור את המעגל שנפתח לפני עשרים שנה יעקב יודע שהוא צריך להיפגש עם אחיו.
בזוגיות בין יעקב לעשו לא הייתה הקשבה. היו הרבה מאד כוחניות ומניפולציות.

כמה פעמים אני שומעת את הסיפור שלי, את החוסר שלי ולא קשובה אל המציאות?
כמה פעמים אני משוכנעת מהפחדים שלי ולא בודקת מה באמת קורה?
כמה פעמים אני מגיבה בצורה תוקפנית או מוגזמת על דבר פעוט שפירשתי כאיום?
דוחה, מתגוננת, כועסת, נערכת לקרב- והכל מול הפרשנות שלי.

כשהנפש העמוסה קובעת, החיים קשים ומאיימים. אך אפשר לעשות שינוי.

הפרשה מלמדת אותי על השינוי המתרחש דרך שינוי בהקשבה.
מה קורה כשאני נפרדת מהסיפור שאני מספרת לעצמי,
מהפרשנות שלי שממציאה לי מציאות מדומה.

הלוואי שנמצא את התשובה, הביטחון והשקט מבפנים
ולא נצטרך לצעוק אותם על אחרים.

סיגל גריבי – המשקיף והמשתקף