בפן האישי אומר לכי לך מבית אימך… שלא כאברהם שנדרש לעזוב את ביתו על כל מה שבו, לגביי ללכת מ״בית אימי", זה לא להתנער לחלוטין מערכים אותם ספגתי כגון: הכנסת אורחים, אכפתיות לזולת, אלא מאותם מסרים מגבילים, שרובם לא נאמרו בקול אלא רק בהערות וברמזים, שעברו מדור לדור, מאם לבת, כמו במשחק "החבילה עוברת".
חבילה, אותה אנו לוקחות ומעבירות לבנותינו ובנינו מבלי אפילו לשים לב לזה. אצלי זה היה למשל "את לא מספיק טובה", "הבת של × מוצלחת יותר", ושהסבל מוסיף חן ואצילות.
מזמינה את כולנו, לבדוק אמונות מגבילות בהן אנו מחזיקות בתוך החבילה שהגיעה אלינו, ובמקום להעביר אותה הלאה (בלי שאפילו שמנו לב לכך) להחזיר אותה לשולחות. ובמקום "נאמנות" לבית אימותינו, נפתח פתח לאהבה.
